פסק-דין בתיק ב"ל 25029-09-13

1.      בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 23.1.13 (להלן: " הוועדה"), לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995.

2.      הועדה קבעה כי סוג הליקוי ממנו סובלת המערערת אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות.

3.      על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

4.      טוענת המערערת כי הוועדה לא נימקה החלטתה, לא הסבירה מדוע לא ניתן ליישם את הסעיף שנקבע במסגרת הועדה מהדרג הראשון ובמה טעתה ועדה זו.

          כמו כן הוועדה מדרג ראשון הסתמכה על בדיקת E.M.G  מיום 28.2.13. הוועדה לעררים התעלמה מבדיקה זו וקבעה כי לאור העדר כל נזק של שיתוק, הממצאים אינם ניתנים ליישום.

          עוד טוענת המערערת כי הוועדה כלל לא ביצעה בדיקות אורטופדיות ולא בחנה ישום מצב המערערת על סעיפי הקישיון והגבלת התנועות.

5.      ב"כ המשיב טוען מנגד כי אין כל ממש בטענה לאי ביצוע בדיקה אורטופדית, שכן גם הדרג הראשון לא ערך בדיקה שכזו ואף בוועדה מדרג ראשון כלל לא ישב רופא אורטופד כך שהנושא האורטופדי אינו רלוונטי.

          בהתייחס לבדיקת ה-  E.M.G - המדובר בממצא נוירולוגי אליו התייחסה הוועדה ובעניין זה תיקנה הוועדה לעררים את הדרג הראשון. סעיף ליקוי א-7 ב-2 דורש שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות. עיון בדוח הוועדה מדרג ראשון מראה (בעמ' 2) כי המערערת הולכת בעזרת הליכון. ובסיכום ממצאי הבדיקה הנוירולוגית מצוין "ספסטיות קלה ברגל שמאל". דהיינו הממצא של הדרג הראשון אינו תואם את סעיף הליקוי.

דיון והכרעה

6.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור להתקבל.

7.      בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מוגש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, בוחן בית הדין האם נפלה בהחלטת הוועדה טעות בשאלה שבחוק או אם נמצאו בהחלטה חריגה מסמכות, שיקולים זרים, או התעלמות מהוראה מחייבת (עבל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28/04/99).

8.      בדב"ע מג/1356 - 01 לביא נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130 נפסק לעניין חובת ההנמקה כי:

"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

9.      עיון בפרוטוקול הוועדה מדרג ראשון מיום 12.5.13 מראה כי הוועדה ציינה בדיקת " EMG  28.2.13  - רטיקלופתי L 4 - L5 - בינונית" הועדה מדרג ראשון קבעה למערערת, ביום 12.5.2013, 50% מוגבלות בניידות (יציב ) וזאת, בהתאם לסעיף א-7 - ב-2 לרשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות.

10.    הוועדה לעררים התכנסה בשני מועדים: 19.6.13 ו - 25.8.13. הוועדה רשמה את תלונות המערערת:

"לאחר אירוע וסקולרי מוחי עם שיתוק פלג גוף שמאל לאחר כריתת גידול שד ורדיותרפיה ב 2011. בנוסף פריצת דיסק מותנית. מסיכום מיחידה לאורטופדיה מ 8.2013 שיבא לפיו עברה שאיבת דיסק בעברה עם כאבים ברגל שמאל. CTS מיפוי עצמות מ 8.2013 מראה קליטה פסית בחוליה מותנית 3 וקליטות על רקע שחיקת סחוס בברכיים. על פי EMG ב 5.2013 מראה על רטיקולופתיה קלה בשורשים מותניים "L4 - S1.

הוועדה ערכה למערערת בדיקה נוירולוגית וסיכמה ממצאיה כדלקמן:

          "החזרים גידיים לא הופקו בגפיים התחתונות. היקף טונוס וכוח גס שווה וסביר. החזרים פלנטריים בפלקסיה דו צדדית. אין סימנים של נזק במערכת העצבים המרכזית. היפראסטזיה וכאבים בכל תנועה סבילה של הגפיים יותר מודגש משמאל. לסג ב- 50 מעלות משמאל. לסג ב- 70 מעלות ימין. אין סימנים של שיתוק מוטורי ".